גזר דין בתיק ת"פ 15541-01-11

1. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של הספקת סם והפרת הוראה חוקית בכך שבתאריך 05.01.11 סיפק לאחר סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל נטו של 0.6893 גרם. עוד הוסכם בהסדר כי הטיעונים לעונש ידחו לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

2. מתסקיר שהוגש בתאריך 10.07.11 עולה כי הנאשם בן 19, רווק, אב לילד כבן שנתיים, מתגורר כיום בבית אימו. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם גדל במשפחה מורכבת, בעלת מצב סוציו אקונומי קשה ובצילו של אב מכור לסמים. במשך שנות חייו, התקשה להסתגל למסגרות שונות, נחשף לחברה שולית והחל לאמץ דפוסים שוליים.

בשנת 2005 החל הנאשם להיות מטופל במרכז "אופק" בדימונה ולקח חלק במספר תוכניות טיפול בהן הפגין רצינות ומשמעת והשתלב באופן חיובי במסגרות התעסוקתיות.

במסגרת תיק המעצר בתיק דנן, שוחרר הנאשם למעצר בית תחת פיקוח מעצר והשתלבותו בתוכנית הטיפול במרכז "אופק" ובשירות לאומי.

גורמי הטיפול במרכז "אופק" דיווחו כי הנאשם עומד עימם בקשר רציף, משתלב בפעילויות המרכז, מבצע בדיקות שתן אשר הצביעו על אי שימוש בסם.

להתרשמות גורמי הטיפול- הנאשם מתחרט על מעורבותו בפלילים ועורך מאמצים לשקם עצמו.

כמו כן, בתאריך 16.05.11 השתלב הנאשם בשירות הלאומי ממלכתי, במסגרתו מבצע עבודות צביעה ושיפוץ של בניינים בדימונה. דווח כי הנאשם מגיע באופן סדיר לשירות הלאומי, מבטא מוטיבציה גבוהה ומבצע עבודתו על הצד הטוב ביותר.

להערכת השירות, לנאשם יש כוחות חיוביים וניכרים כיום מאמציו לתפקד באופן תקין על מנת לנהל אורח חיים נורמטיבי.

השירות המליץ להשית על הנאשם עונש חינוכי בדמות של"צ וכן להשית עליו צו מבחן ועונש מאסר מותנה שיהווה עבורו גורם מרתיע.

3. במסגרת הראיות לעניין העונש, התייצב בפני מר אבי עובדיה- עובד אגף הרווחה בעיריית דימונה, אחראי על תחום נוער בסיכון- הנ"ל פירט את נסיבות חייו הקשות של הנאשם. לדבריו, מאז שחרורו למעצר בית שולב הנאשם בשירות לאומי במסגרתו הוא מבצע עבודות למען הקהילה, בצורה טובה ויעילה ובאופן רציני ביותר.

4. במסגרת הטיעונים לעונש, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר, שיכול וירוצה בעבודות שירות וכן מאסר מותנה. נטען כי מדובר בעבירה חמורה של הספקת סם, אשר בוצעה בעת שהנאשם היה נתון תחת תנאים מגבילים והיה עליו לשהות במעצר בית מלא. ב"כ המאשימה הגיש פסיקה רלוונטית התומכת בגישתו וכן הדגיש את הצורך להילחם בנגע הסמים על ידי נקיטת עונשים חמורים כלפי מפיצי הסמים.

5. ב"כ הנאשם מנגד, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן. נטען כי מדובר בכמות סם קטנה יחסית ובסם מסוג חשיש. מאז שחרורו נרתם הנאשם להליך טיפולי והוא משקיע מאמצים רבים להשתקם על מנת לנהל אורח חיים חיובי. נטען בנוסף כי ענישה בדמות מאסר ואף שירוצה בעבודות שירות, תגדע את ההליך השיקומי בו נתון הנאשם וכן תמנע ממנו לקבל את הזכויות המגיעות לו כחייל משוחרר.

ב"כ הנאשם הגיש לעיוני מכתבים המעידים על שיתוף הפעולה של הנאשם במסגרת ההליך השיקומי וכן פסיקה התומכת בגישתו.

6. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. טען כי הוא מטופל בילד כבן שלוש כאשר הוא בעצמו כבן 19 שנים בלבד. לדבריו, הפנים את חומרת מעשיו ובכוונתו לשקם את חייו בעזרת הגורמים הטיפוליים ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

7. הנאשם יליד 1992, לחובתו רישום ללא הרשעה מתאריך 07.02.10, בימ"ש לנוער דימונה בגין עבירות תקיפה סתם, ידיעה כוזבת על עבירה, נהיגה פוחזת של רכב וחבלה כשהעבריין מזוין.

8. ככלל, מדיניות הענישה בעבירה נשוא הרשעת הנאשם מצדדת בהטלת עונשי מאסר בפועל מאחר והיא מחייבת הרתעת כל הנוטלים חלק בשרשרת הפצת הסם למן הראשיים ועד לאחרונים שבה.

9. עם זאת, התחשבות בנאשם שהינו בר טיפול הינה שיקול לגיטימי בעל משקל בגזירת הדין. הפסיקה הכירה בכך שכאשר אדם מראה כוונה אמיתית להשתקם ומנצל הזדמנות הניתנת לו לשם כך ועולה על דרך המלך, יש מקום להתחשב בו לקולא על מנת שלא לגדוע את תהליך השיקום שלו, אף מתוך כוונה שבשיקומו של אותו אדם והפיכתו לנורמטיבי, יצא הציבור בכללותו נשכר.

"האינטרס של המערער בשיקומו אינה רק אינטרס של העבריין ואינו רק פועל יוצא מנתינת הדעת על נסיבותיו האישיות לטובתו הוא, אלא זהו אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה." (ע"פ 9090/00 בועז שניידרמן נ' מ"י)

"הישג שיקומי זה הוא נדיר במקומנו, במיוחד מקום שמדובר בגמילה מסמים. על שום נדירותו וייחודו, בולט הצורך לתת לו משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, וזאת מכמה בחינות: ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפייה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס חברתי רחב. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפניו אופקי-חיים חדשים, ולראשונה עולה תקוה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה, חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה. בנסיבות האמורות, הצורך לשמר את תוצאות שיקומו של המערער בשל מיגוון ההיבטים האמורים עשוי להכריע אף את שיקולי הענישה המסורתיים - הגמול וההרתעה; עם זאת, בכל מקרה, יש לשלב את השיקולים הנוגדים בענישה לנוסחה מאוזנת ומידתית שתייחס את המשקל היחסי הראוי למיגוון השיקולים וההיבטים מבחינת אינטרס הציבור ואינטרס הפרט כאחד.